נאשמת או נחקרת בעבירות מין? העתיד שלך תלוי בצעד הבא שתעשה. פנה/י עכשיו לעו”ד פלילי מנוסה לייעוץ דיסקרטי וייצוג מקצועי!
משרד עורכי דין דוידוביץ׳ מאירי מתמחה במשפט הפלילי, ומעניק ייצוג משפטי איכותי, אישי ודיסקרטי ללקוחות מכל רחבי הארץ. אנו מחזיקים בניסיון רב בטיפול בתיקים מורכבים, ובייחוד בתיקי עבירות מין – תחום רגיש במיוחד הדורש מקצועיות, הקשבה, ואחריות יוצאת דופן.
המשרד מורכב מיוצאי פרקליטות ומייצג לקוחות החל משלב החקירה במשטרה, דרך הליכים מקדמיים, ועד לניהול ההליך הפלילי בבית המשפט. אנו מתמחים בטיפול בתיקים של: אונס, מעשים מגונים, הטרדה מינית, בעילה אסורה בהסכמה, עבירות מין בקטינים, שימוש באמצעי תיעוד מיני (פורנו נקמה, מצלמות נסתרות וכו’) ועוד.
בנוסף לייצוג חשודים ונאשמים בעבירות מין, משרדנו מלווה גם נפגעות ונפגעי עבירה המעוניינים לממש את זכויותיהם, לרבות הגשת תלונה, ייעוץ לפני חקירה וליווי בהליך הפלילי, תוך גישה רגישה ומכילה המותאמת לצרכים האישיים של כל נפגע ונפגעת; לצד זאת, המשרד עוסק גם בייצוג בתיקים פליליים נוספים ובהם עבירות סמים, תקיפה ואלימות חמורה, אלימות במשפחה, שוד, התפרצות וייצוג קטינים, כל זאת תוך שילוב של ניסיון רב, ליווי אישי, וחשיבה משפטית חדה ומדויקת מול רשויות החקירה ובתי המשפט.
כאשר מוגשת תלונה על עבירת מין בין אם יש בה אמת ובין אם לא מתחילה חקירה פלילית שעשויה להיות מהמורכבים והמטלטלים ביותר בחייו של אדם. משלב הזימון לחקירה, דרך ההחלטות האסטרטגיות בזמן אמת ועד לסיום ההליך, כל צעד שנעשה עשוי להשפיע באופן ישיר על החירות, על המוניטין, ועל עתידו של החשוד.
כאשר לקוח מקבל זימון לחקירה במיוחד בעבירות מין זהו רגע רגיש שמחייב פעולה מידית ונכונה. ברוב המקרים, זימון לחקירה באזהרה מעיד על כך שהמשטרה כבר רואה בו חשוד, גם אם לא הוגש נגדו כתב אישום.
בשלב הזה אנחנו נכנסים לתמונה ומתחילים לפעול. עורכי הדין במשרד מקיימים פגישת הכנה יסודית: אנו מסבירים ללקוח כיצד מתנהלת חקירה פלילית, מהם זכויותיו (כגון הזכות לשתוק או להתייעץ בעורך דין), מהן החולשות האפשריות בגרסתו, ומהן המלכודות הנפוצות בחקירה כמו ניסיונות של החוקרים להוביל להודאה או להפללה עצמית תוך הפעלת תחבולות חקירה.
לקוחות שמגיעים לחקירה כשהם מוכנים עם אסטרטגיה, ביטחון, והבנה של המשחק מגיעים עם יתרון מובהק.
החקירה עצמה מתבצעת בדרך כלל בתחנת משטרה או ביחידה מיוחדת (כגון יחידה מרכזית או מחלק עבירות מין). היא עשויה לכלול שאלות חוזרות, עימות עם המתלוננת, גביית עדויות או שימוש באמצעים טכנולוגיים.
זהו שלב קריטי שבו כל מילה נרשמת – וכל טעות עלולה לעלות ביוקר.
אנחנו זמינים ללקוח בזמן אמת, מלווים אותו טלפונית לפני ובמהלך ההפסקות בחקירה, מנחים אותו כיצד להתמודד עם שאלות מורכבות, מה לא לומר, ומתי לשתוק.
בנוסף, אנו שומרים על קשר עם היחידה החוקרת ומוודאים שהחקירה מתנהלת כחוק – ללא הפעלת לחץ פסול, הטעיה או פגיעה בזכויות.
כאשר המשטרה מסיימת את שלב החקירה, היא מעבירה את התיק לפרקליטות, לעיתים לאחר השלמות חקירה. אנו מבקשים לקבל את כלל חומר הראיות ומבצעים ניתוח מדוקדק של כל פרט החל מהתלונה הראשונית ועד אחרון העדויות והמסמכים.
זהו שלב שבו מתגבש קו ההגנה ובו אנו בודקים האם יש סתירות בגרסאות, מתי הראיה נאספה, אילו ממצאים חסרים, האם הייתה חדירה אסורה לפרטיות או כל כשל בהליך החקירה באשר הוא אשר עשוי לסייע להגנת הנאשם.
במקרים רבים, כבר בשלב זה אנו מצליחים לזהות כשלים מהותיים שמובילים בהמשך לסגירת התיק או לחלופין, מאפשרים לנו לבנות קו הגנה חד ובלתי מתפשר.
אם הפרקליטות שוקלת להגיש כתב אישום ובייחוד כשמדובר בעבירות מין היא חייבת לאפשר לחשוד להציג את עמדתו בהליך שימוע.
עבורנו, השימוע הוא לא רק הליך פורמלי אלא זירת קרב משפטית לכל דבר. אנו מכינים מכתב שימוע מפורט, הכולל ניתוח ראיות, טיעונים משפטיים, התייחסות לפסיקה משפטית ונסיבות אישיות של הלקוח.
מטרתנו היא לשכנע שאין בסיס משפטי להגשת כתב אישום, וכי לאור מכלול הנסיבות והניתוח הראייתי של תיק החקירה כי יש להימנע מהעמדה לדין.
כאשר מצליחים להביא לסגירת תיק מחוסר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור מדובר בהישג משפטי מהותי, שיכול לשנות חיים שלמים.
לאחר הסגירה, אנו פועלים לבדיקת האפשרות למחוק רישום פלילי או לשנות את עילת הסגירה לעילה מיטיבה (למשל מחוסר אשמה), כדי לוודא שהלקוח יוצא מההליך ללא כל כתם. גם כשהתיק נסגר העבודה לא תמיד נגמרת.
אנחנו ממשיכים ללוות את הלקוח בכל צורך נלווה כולל פנייה למח”ש במקרה של התנהלות בלתי תקינה של המשטרה, פנייה לערכאות שיפוטיות או טיפול בהשלכות תדמיתיות.
סעיף 348 לחוק העונשין מגדיר “מעשה מגונה” כמעשה שנעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני, ללא הסכמה חופשית של האדם שבו נעשה המעשה.
החוק לא מחייב מגע מיני מלא מספיקת נגיעה, חשיפה, או פעולה מינית מכל סוג שהיא, שנעשית ללא הסכמה כדי שהמעשה ייחשב כעבירה פלילית.
ליטוף באזורים אינטימיים, חשיפת איברים מוצנעים בפני אדם, מגע שנעשה בהפתעה, הצמדות פיזית עם אופי מיני כל אלה עלולים להיחשב כמעשה מגונה לפי הסעיף.
הענישה על מעשה מגונה משתנה לפי הנסיבות:
אם המעשה בוצע כלפי קטין או תוך ניצול יחסי מרות העונש מחמיר ועשוי להגיע ל-10 שנות מאסר ואף יותר.
החוק מתייחס ברצינות רבה לכל עבירת מין גם כאשר אין מגע מלא במיוחד כשמדובר בקטינים, אנשים חסרי ישע, או כשיש יחסי מרות, תלות או אמון בין הצדדים.
עבירת אינוס, לפי סעיף 345 לחוק העונשין, נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר במשפט הפלילי בישראל. החוק מגדיר אינוס כקיום יחסי מין ללא הסכמה חופשית, או כאשר מתקיימת אחת מהנסיבות הבאות:
למרות שהמונח “אונס” מוכר לרבים בהקשר של תקיפה מינית כלפי נשים החוק מתייחס גם למקרים שבהם הקורבן הוא גבר, קטין או אדם חסר ישע.
כאשר מדובר בקטינה מתחת לגיל 14 המעשה ייחשב אינוס גם אם ניתן הסכמה בפועל, משום שהחוק רואה בה כמי שאינה מסוגלת לתת הסכמה חוקית תקפה.
העונש על אינוס הוא עד 16 שנות מאסר, אך במקרים מסוימים כמו אינוס קבוצתי, אונס קטינה או ניצול יחסי מרות העונש עשוי להגיע ל-20 שנות מאסר ואף יותר.
בנוסף לעונש, ההשלכות כוללות רישום פלילי, פגיעה במוניטין, שיימינג ציבורי, והגבלות תעסוקתיות או תנועתיות (כגון צווי הרחקה ופיקוח מיני).
מדובר בקיום יחסי מין בהסכמה, אך עם נערה קטינה שטרם מלאו לה 14 או 16, לפי הקשר. גם אם הקטינה הסכימה החוק רואה במעשה זה עבירה פלילית, משום שגילה אינו מאפשר לה לתת הסכמה משפטית תקפה.
למשל:
בעילה של ילדה מתחת לגיל 14- היא אונס גם אם הסכימה.
בין גיל 14 ל-16 – זו בעילה אסורה בהסכמה (אם יש פער גילאים של מעל 3 שנים או יחסי מרות).
מדובר בעבירה חמורה, שעונשה עשוי להגיע ל-5 שנות מאסר ואף יותר.
עבירות מין בקטינים הן בין העבירות הרגישות והחמורות ביותר במשפט הפלילי בישראל. מדובר במעשים בעלי פוטנציאל הרס נפשי עמוק, שבמרכזם ניצול של פערי גיל, תמימות, חוסר בשלות רגשית ולעיתים גם יחסי אמון, סמכות או תלות.
החוק מגדיר כעבירות מין בקטינים מגוון רחב של מעשים:
נגיעה מינית או חשיפה לא הולמת, גם אם ללא מגע פיזי ממשי.
בעילה אסורה בהסכמה גם אם הקטין הסכים, אך אינו בגיל המותר על פי חוק.
חשיפה לתכנים מיניים או פורנוגרפיים.
שימוש בצילומים אינטימיים של קטינים, לרבות שליחה, החזקה או פרסום.
הצעות או שידול מיניים, גם אם לא התממשו.
הפגיעה בקטינים יכולה להתרחש במרחבים רבים בבית, בבית הספר, במסגרות פנאי, בטיפול, ואפילו אונליין דרך רשתות חברתיות, אפליקציות ופורומים.
מה שחשוב להבין הוא שההסכמה של הקטין גם אם ניתנה בפועל אינה מקנה לגיטימציה משפטית למעשיו של הבגיר.
החוק מניח שילד או נער אינו בשל להעניק הסכמה חופשית אמיתית למעשים מיניים, ולכן רואה בכך פגיעה חמורה באמון ובשלמות הנפשית של הקורבן.
בגלל הרגישות וההשלכות ארוכות הטווח, המחוקק קובע עונשים כבדים:
מאסרים ממושכים עד 20 שנות מאסר בעבירות חמורות.
רישום פלילי מחייב.
רישום במרשם עברייני מין הכולל מגבלות על מגורים, תעסוקה וקשר עם קטינים.
בנוסף, ייתכנו גם צווי הרחקה, הגבלות תנועה, צווי פיקוח והתניות על שחרור ממעצר.
אלימות במשפחה אינה מתבטאת רק במכות או באיומים אלא יכולה ללבוש צורות רבות, פיזיות ונפשיות כאחד. מדובר במצב שבו אדם מנצל את הקרבה, הסמכות או התלות של בן משפחה אחר כדי לשלוט, להשפיל, להכאיב או להטיל פחד.
החוק בישראל רואה באלימות במשפחה עבירה פלילית חמורה, וזאת בעיקר בשל הפגיעה הבסיסית ביותר באמון, בביטחון ובמרחב האישי של הקורבן דווקא במקום שאמור להיות הבטוח ביותר: הבית.
אלימות פיזית – תקיפות, דחיפות, סטירות, חניקות, שימוש בחפצים או כל פגיעה בגוף.
אלימות מינית – כפייה או ניצול מיני במסגרת זוגית או משפחתית, לרבות אינוס בין בני זוג.
אלימות נפשית/רגשית – קללות, השפלות חוזרות, בידוד חברתי, הפחדה מתמשכת.
אלימות כלכלית – שליטה מוחלטת בכספים, מניעת גישה למשאבים, קיצוץ מכוון של צרכים בסיסיים.
איומים, הטרדות ופגיעה בפרטיות – מעקבים, חדירה לטלפון או למייל, סחיטה רגשית או איומים בפגיעה בילדים.
בן או בת זוג, ילדים, הורים, אחים, סבים וסבתות וגם מי שנמצא במערכת יחסים זוגית, או מתגורר תחת אותה קורת גג. החוק רואה בכל מערכת יחסים קרובה מקור פוטנציאלי לעבירה חמורה כשהיא מנוצלת לרעה.
הענישה משתנה לפי חומרת המעשים, אך עשויה לכלול:
מאסר בפועל (בתקיפה חמורה, התעללות או עבירות מין)
צווי הרחקה מיידיים
איסור יצירת קשר עם הקורבן
פתיחת תיק פלילי
ולעיתים גם הגבלות הוריות או המלצה לטיפול ייעודי באלימות.
חוק העונשין הישראלי מתייחס למנעד רחב של עבירות מין (סעיפים 345–353) ואלימות (סעיפים 379 ואילך), וכולל סעיפים מיוחדים לעבירות כלפי קטינים או בני משפחה.
המחוקק מעניק לבתי המשפט שיקול דעת נרחב בענישה, אך ישנן עבירות שבהן קיימים עונשי מינימום, רישום פלילי חובה, ולעיתים גם צווי פיקוח או צווי הרחקה.
בנוסף, קיימים מנגנוני שיקום לנפגעים וסיוע להגנה עליהם בהליך הפלילי והאזרחי.
בהחלט. במקרים רבים במיוחד בעבירות מין או אלימות במשפחה ניתן לשכנע את הפרקליטות לסגור את התיק עוד לפני הגשת כתב אישום, אם פועלים נכון ובזמן. משרדנו מתמחה בניהול הליכי שימוע, בניית טיעונים משפטיים והצגת חומרי הגנה שיכולים להפוך את התמונה. ככל שפונים מוקדם יותר כך עולים הסיכויים לסיום מהיר של ההליך
לא לפני ייעוץ עם עו”ד פלילי. גם אם אתה בטוח בצדקתך, חשוב לדעת שחקירה פלילית נבנית על אמירות של נחקרים וטעויות של רגע עלולות להפוך לראיה מרכזית. אנו מסייעים לך להבין מתי לדבר, מה לומר, ואיך להגן על עצמך בצורה הטובה ביותר.
במרבית המקרים כן. זימון לחקירה באזהרה מצביע על כך שאתה חשוד בעבירה פלילית, גם אם לא נעצרת. זה בדיוק השלב שבו כדאי לפנות אלינו כדי להכין אותך מראש, למנוע טעויות ולבדוק את האפשרות להוביל לסגירת התיק כבר בתחילת הדרך.
תלוי בעילת הסגירה. אם התיק נסגר מחוסר אשמה, לא נותר כל רישום. אם נסגר מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור – נותר רישום במאגרי המשטרה. משרדנו מגיש בקשות למחיקת רישום או לשינוי עילת הסגירה – כדי לנקות את שמך ולהבטיח עתיד נקי.
כן, אך זה לא מבטיח שהתיק ייסגר. גם אם אדם שהתלונן משנה את גרסתו או מבקש לבטל את התלונה המשטרה והפרקליטות יכולות להמשיך לנהל את ההליך על בסיס ראיות אחרות. אנו יודעים לנתח את התיק, לפעול מול גורמי האכיפה ולהשפיע על קבלת ההחלטות.
כן. החוק מאפשר להוציא צו הגנה מיידי או צו למניעת הטרדה מאיימת גם בלי הגשת תלונה במשטרה. אנו מלווים נפגעות ונפגעים בהגשת בקשות לצו הרחקה לבית המשפט ומוודאים שהן מנוסחות באופן שישיג תוצאה ולא יידחו על הסף.
