העוולה האזרחית של לשון הרע מוסדרת בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 אשר בעיקרו עוסק בהגנה על כבודו ושמו הטוב של אדם באמצעות הטלת איסור פרסום על ביטויים ואמירות אשר עלולים להשפיל או לבזות אותו. מרבית תיקי לשון הרע נדונים בבתי המשפט האזרחיים אך קיימים מקרים בהם פרסום לשון הרע יכול להתגבש עד לכדי עבירה פלילית.
מתי מתגבשת עילת תביעה בגין לשון הרע?
כאשר אנו ניגשים לבחינת תיק של לשון הרע יש לבחון אם באמירה הקיימת יש היבט של השפלה או ביזיון בכבודו או בשמו הטוב של האדם. כך לאחרונה, נפסק בבית המשפט העליון כי השוואה של מרצה ממוצא מזרחי ל-"ביצה של חמין" עולה לכדי לשון הרע בעוד שאמירה "דודה שלו בגבס" היא סלנג ואינה עולה ללשון הרע.
לאחר מכן יש לבחון אם בכלל קיים היבט של פומביות באמירות של הנתבע הפוטנציאלי, כלומר באיזה פורום הדברים נאמרו, להיכן יכלו להגיע וכיוצא בזה. כך, ללא מרכיב הפומביות כלל לא ניתן לתבוע שכן, כיצד שמו של אדם יכול להיפגע במידה ואף אחד לא שמע את האמירות המבזות?
לאחר שצלחנו את המבחנים האמורים עולה השאלה האם בכלל ניתן להוכיח את התביעה? מענה לשאלה זו ניתן לקבל רק לאחר בחינת כלל הראיות הקיימות בידיו של התובע.
לבסוף, יש לבחון אם בכלל קיים פוטנציאל בתביעה מהסוג הזה. חשוב לזכור כי תביעה בבית המשפט כוללת עלויות שונות בדמות תשלום לעו"ד, תשלום אגרה והופעה בדיון בבית משפט. בהקשר הזה, ישנם מקרים שהפיצוי הכספי כלל אינו יכול לכסות את ההוצאות הבסיסיות המדוברות.
כך לדוגמה אותו אירוע שהגיע לעליון קבע כי בעקבות השוואתו של המרצה ל-"ביצה של חמין" מזכה אותו בפיצוי על סך 2000 ₪- ניתן להבין בקלות כי זה לא מכסה את ההוצאות בגין התביעה. שלא בשולי הדברים, ישנם מקרים חריגים בחוק אשר קובעים פיצויים גבוהים. כך לדוגמה קריאה ישירה לפגיעה בפרנסה של אדם יכולה להוביל לפיצוי בסך 50 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק.משרדנו מאמין כי תביעות לשון הרע אינן רק בהיבט הכלכלי אלא גם נוגעות לשמירה על שמו הטוב של האדם וכבודו.
במקרים מסוימים, ההיבט הכלכלי כלל לא משנה, אלא הצורך העקרוני של התובע כי יהיה פסק דין אשר דוחה את האמירות המבזות שמטהר את שמו. מהצד השני, ישנם מקרים בהם נתבע אדם בגין לשון הרע על אף כי כל הדברים שהוא אמר אלו דברי אמת שלא נועדו לבזות או לפגוע, גם במקרים מעין אלו, יש להיוועץ בעו"ד על מנת שיוכל לדאוג כי התביעה תידחה או לכל הפחות תסתיים בסכום זעום.
המשרד מעניק ללקוחותיו שירות אישי, מקצועי, שקוף ואיכותי תוך חתירה בלתי מתפשרת להשגת המטרות.
צרו קשר עוד היום לקבלת מענה מקצועי!
ס' 7א(א) לחוק איסור לשון הרע קובע כי בית המשפט יכול לפצות את התובע עד לסכום של 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק מצידו. כמו כן, במידה והוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע החוק קובע כי ניתן לקבל כפל הפיצוי קרי עד סכום של 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
יודגש כי החוק כן מתיר להעלות ביקורת ולפרסם אותה אולם בהקשר זה בית המשפט יצטרך לבחון האם היה אמת בפרסום ובנוסף האם יכולה לעמוד לנתבע הגנה נוספת שעניינה הגנת תום הלב בנסיבות שונות שהחוק מונה.
התשובה היא בהחלט כן! הפסיקה פירשה את רשת האינטרנט כנסיבה המקיימת את דרישת הפרסום לפי חוק לשון הרע. הסיבה הפשוטה לכך היא שברגע שפרסום מסוים "עלה" לרשת אין ספק שישנה סבירות גבוהה כי האחרון יגיע לאנשים נוספים שיהיו חשופים אליו.
עורך דין מנוסה שעוסק בתביעות לשון הרע, יוכל לתרום מניסיונו והיכרותו את החוק והפסיקה כך שיוכל לבחון בצורה מקצועית את הכדאיות שבהגשת תביעה כנגד נתבע ולחילופין להעלות טענות הגנה במידה ואתה הנתבע בעצמך. כך, יש לעיין במסמכים הרלוונטיים באופן שבו תוכלו לקבל ייעוץ פרטני ומקיף בנוגע להגנות האפשריות וכן הפעולות המשפטיות שניתן יהיה לנקוט כנגד הצד השני.
