הסדרת מעמד

הסדרת מעמד מול רשויות הצבא הינו נושא רחב היקף החולש על מספר רב של נושאים שעניינם בין היתר הליך הוצאת פטור משירות צבאי, הסדרת מעמד של משתמט או עריק וכן הסדרת מעמד של מועמד לשירות ביטחון המתגורר בחו"ל. במסגרת פרק זה, נתמקד בדוגמא האחרונה תוך מתן כלים פרקטיים להתמודדות והסבר בנוגע לפרקטיקה והחוק הנוהגים בתחום.

על פי חוק שירות ביטחון כל אזרח ותושב קבע במדינת ישראל חייב בשירות חובה כאשר מלאו לו 18 שנים. במקרים שבהם המועמד לשירות ביטחון מתגורר בחו"ל ומעוניין להתגייס או לחילופין להגיע ולבקר בארץ מבלי לפגוע במעמדו, מה הדין אומר? האם חלה באופן אוטומטי חובה לגייס את אותם האנשים?

אין ספק שמדובר בנושא מאוד מורכב ומהותי אשר רלוונטי לקהילות שלמות של אנשים המתגוררים בחו"ל אשר מעוניינים במקרים מסוימים בין היתר לבצע עלייה לארץ ישראל, מקרים שבהם האנשים פשוט מעוניינים לבקר משפחה בארץ ישראל וכן מקרים בהם אותם האנשים מעוניינים להגיע לארץ ישראל לצורך לימודים אקדמיים בלבד.

החקיקה והפקודות הצבאיות בנושא מאוד מורכבות ומבחינה בין מספר סוגים של מקרים. כך, הנהלים והפקודות הצבאיות מסדירות מהם הנסיבות והתנאים בהם אזרחים ואזרחיות המתגוררים בחו"ל יהיו זכאים לדחיית שירותם ובמקרים המתאימים גם לפטור משירות צבאי. בהקשר הזה, לרוב יהיה צורך לקחת סיוע של עו"ד מיומן ומקצועי המתמחה בדין הצבאי בכדי להימנע מטעויות בעלות השלכות רוחב וכבדות משקל הנוגעות על המשך ההתנהלות והחיים של המועמד לשירות ביטחון עצמו וכן של משפחתו.

אז איך הפקודה מגדירה "בן מהגרים" ומה ההבחנה אל מול "יליד חו"ל"?

הפקודה הצבאית הרלוונטית לעניינו המסדירה את סוגי האזרחים המתגוררים בחו"ל וכן דרך הטיפול בהם היא הק"א מ"ג 01-10 "הטיפול במלש"בים המתגוררים מחוץ לישראל".

הסוג הראשון המוגדר בפקודה הוא "בן מהגרים" קרי אדם שהינו "אזרח ישראלי שהיה תושב ישראל אך עקר עם הוריו לחו"ל למטרות הגירה לפני שמלאו לו 16 שנים וכאשר עד גיל 18 התגורר באופן קבוע במדינה בה מתגוררים הוריו, ואשר הוריו לא חזרו להתגורר בארץ עד לאחר שמלאו לו 21 שנים. חריג לכלל האמור הינו אזרח ישראלי שעקר מישראל בטרם מלאו לו 13 שנים ואשר הוריו לא להתגורר בישראל עד שמלאו לו 18 שנים.

הסוג השני הוא "יליד חו"ל", אשר עניינו "אזרח ישראלי אשר נולד בחו"ל, אשר במועד לידתו היה לפחות אחד מהוריו בעל אזרחות ישראלית, אשר מתגורר באופן קבוע וברציפות ממועד לידתו בחו"ל, ואשר הוריו לא התגוררו בארץ עד להגעתו לגיל 18". הפקודה גם מתייחסת למקרים בהם ההורים התגרשו או נפרדו וקובעת את התנאים להכרה בנסיבות אלו.

שלא בשולי הדברים, הפקודה גם מתייחסת למי שהינו "בן שליחים" קרי אזרח ישראלי שלפחות אחד מהוריו מייצג בחו"ל גוף ישראלי כלשהו. אך התנאים והזכויות הנוגעים ל-"בני שליחים" הינם שונים ולא נדבר עליהם במסגרת מאמר זה.

האם "בני מהגרים" מחויבים בשירות צבאי?

ככלל, אזרחי ישראל אשר מלאו להם 18 שנים מחויבים בשירות צבאי והחוק לא מקנה פטור אוטומטי גם למי שמתגורר דרך קבע במדינה אחרת בחו"ל. איפה הבעיות מתחילות? ברגע שאדם אשר עונה להגדרה של "בן מהגרים" מבקר בארץ ישראל או לחילופין מחליט לחזור ולהשתקע בארץ וזאת מבלי להסדיר את מעמדו אל מול רשויות הצבא.

חשוב להדגיש כי אי הסדרת המעמד יכול להוביל במקרים מסוימים להליכי העמדה לדין ומעצר של אותם האנשים. אולם, במידה ונעשתה פנייה מסודרת המתייחסת לרקע הנורמטיבי וכן לרקע העובדתי והנסיבות האישיות של המועמד לשירות ביטחון הרי שניתן להסדיר את מעמדם ובמקרים המתאימים גם להתאים פטור משירות צבאי והכל בהתאם לנסיבות האדם, גילו, הסיבה שבגינה מבצע עלייה לארץ וכן הצגת ההשתלשלות העובדתית והפעולות שהתבצעו וזאת באופן המשרת את אותו האדם.

שלא בשולי הדברים, במידה והרצון של "בן המהגרים" הוא רק לבקר לפרקים במדינת ישראל אזי האחרון יכול לשהות בישראל כ-120 ימים קלאנדריים וזאת מבלי לפגוע במעמדו ולהיות חייב בשירות צבאי במקרים הרלוונטיים לאור הקריטריונים לגיוס בעניינו וכן מדיניות לשכת הגיוס.

משרד עורכי דין דוידוביץ׳ מאירי נלחמים עבורך!

המשרד מעניק ללקוחותיו שירות אישי, מקצועי, שקוף ואיכותי תוך חתירה בלתי מתפשרת להשגת המטרות.

צרו קשר עוד היום לקבלת מענה מקצועי!

שאלות ותשובות

על פי הפקודות הצבאיות על מנת ולהסדיר מעמד "בני מהגרים" יש לפנות לקונסוליה הישראלית או לנציגות השגרירות הישראלית במדינה בה נמצאים ולהסדיר את המעמד.

באופן כללי, חובת הגיוס גם לגברים וגם לנשים הינה עד גיל 21. ישנה הבחנה בהקשר הזה במידה והגבר או האישה נשואים עם ילדים ואז אין חובת גיוס וניתן להתנדב. שלא בשולי הדברים, יודגש כי התשובה לשאלה זו לוקחת כהנחת יסוד כי עסקינן באדם שמוגדר לפי הפקודה כ-"בן מהגרים". כך, אדם שלא עונה להגדרה לא בהכרח עונה לקריטריונים שבפקודה וללא הסדרת המעמד באופן מסודר יכול ויהיה חייב בשירות צבאי מלא ואף יוגדר כמשתמט משירות צבאי במידה ולא יתייצב ללשכת הגיוס.

מדובר ברשימה לא ממצה אולם נתייחס למקרים הבאים: לא נכח בארץ מעבר לשנתיים של לימודים תיכוניים, למד בישיבה תיכונית לתקופה שלא עולה על שנתיים, לימודים אקדמיים עד ל-4 שנים, התחלת לימודים אקדמיים בגיל 17 לפחות ועוד.

בכדי להבטיח הסדרה תקינה והתנהלות נכונה מול הרשויות אשר תוביל להכרה כבן מהגרים, חשוב מאוד להיעזר בשירותו של עו"ד צבאי מיומן ומנוסה המתמחה בדין הצבאי ובנושא של הסדרת מעמד בצה"ל. בהקשר הזה, קבלת ייעוץ משפטי יכול לחסוך עוגמת נפשה רבה לרבות שיקוף המצב העובדתי ביחס להגדרתו המשפטית של "בן המהגרים" אל מול הצבא. באופן הזה, ניתן להבין מה הסטאטוס שלו ובמידת הצורך לפעול לביטול הגדרתו כ-"משתמט" ובמקרים המתאימים לפעול להתאמת פרופיל פוטר משירות מצבאי בעניינו.

משרד עורכי דין דוידוביץ׳ מאירי - נלחמים עבורך!

שירותים

מלאו את פרטים ואנו ניצור איתכם קשר או חייגו לטלפון 03-6445053