אז איך התהליך עובד ומה הם שלבי העבודה?

ההגשה של תביעת הכרה כנכה צה"ל היא תהליך משפטי מסובך ורגיש. הגשת התביעה מורכבת ממגוון רחב של שלבים.
ראשית, מתחילים במלאכת איסוף הראיות ובניית התיק. כך, הדבר כולל בתוכו מעבר על מסמכים רפואיים, מסמכים אישיים, מסמכים צבאיים, דו"חות אירוע ופעולה ועוד.
שנית, והרבה יותר חשוב מכך היא מלאכת בניית התצהיר העובדתי של הנפגע. הגוף האמון בתוך משרד הביטחון על הליך ההכרה, היא היחידה לתביעות וקביעת זכאות בתוך משרד הביטחון, המורכב בסופו של יום מגורמים רפואיים וכן משפטנים אשר בוחנים לעומק כל תיק ותיק שמגיע לעיונם. בשלב הראשוני, יש להוכיח בכלל כי הפציעה או המחלה שהנפגע טוען לה נגרמו עקב השירות הצבאי. בהקשר הזה, בוודאי שהטענה כי הפציעה הנטענת נגרמה עקב השירות הצבאי צריכה להיות מגובה במסמכים מתאימים אולם עדיין התצהיר עצמו של הנפגע הוא מאוד משמעותי ומהווה חלק מרכזי בעבודת ההכנה וכחלק מתהליך העבודה על התיק עצמו.
שלישית, זהו השלב שבו מתכנסים לתיוק המסמכים והגשת התביעה לקצין התגמולים באופן ראשוני. יודגש כי מועד האישור על פתיחת התיק לרוב יהיה המועד שבו הנפגע יהיה זכאי גם רטרואקטיבית לכספים, הטבות והחזרים על טיפולים ותרופות. במאמר מוסגר, נציין כי במידה והנפגע מגיש את התביעה לקצין התגמולים עד שנה מיום השחרור אז בסיטואציה שכזאת הוא יקבל את הקצבה והמענקים הרלוונטיים החל מיום שחרורו רטרואקטיבית.
רביעית, לאחר הגשת התביעה לקצין התגמולים יש לבצע בקרה שוטפת אל מול משרד הביטחון ולהבין איפה התיק עומד. בהרבה מקרים, בהם יש עניין שבמומחיות אשר קצין התגמולים נדרש להכריע בו אז האחרון כבר בשלב ראשוני של פתיחת התיק מפנה את הנפגע למומחה בתחום הרלוונטי. כך לדוגמא, אם הנפגע טוען כי יש לו בלטי דיסק בצוואר כתוצאה מאירוע שהתרחש בשירות הצבאי וקצין התגמולים סבור שיש לברר סוגייה זו לעומק אז בכזה מצב הנפגע יופנה כבר בשלב הראשוני כפי שצוין לבדיקה אצל רופא מומחה. שלא בשולי הדברים, גם לבדיקה זו חשוב להגיע מוכן יחד עם כלל המסמכים הרלוונטיים התומכים בטענה כי הפגימה אכן נגרמה עקב השירות הצבאי!
חמישית, לאחר קבלת החלטת קצין התגמולים בנוגע להכרה קרי האם הנזק שנגרם לנפגע מוכר על ידי קצין התגמולים כנזק שנגרם עקב השירות הצבאי אז אנחנו עוברים לשלב של הועדה הרפואית. שלב זה מאוד קריטי בתהליך! שכן בוועדה נקבעים למעשה אחוזי הנכות בפועל אותם הנפגע זכאי לקבל. עוד יודגש, כי חשוב מאוד להגיע מצויד במסמכים עדכניים ולתת תמונת מצב עדכנית לחברי הועדה אודות הנזקים שנגרמו לנפגע וכיצד הם משפיעים עליו היום. שלא בשולי הדברים, ברוב המקרים הפער בין מועד הפציעה עצמה לבין מועד הועדה הרפואית יכול להיות כמה שנים.
לבסוף, מגיע השלב שבו הועדה הרפואית מחליטה מה יהיה גובה אחוזי הנכות להם יהיה זכאי הנפגע. בהתאם לאמור, ולקריטריונים השונים של משרד הביטחון גם הזכאות של הנפגע למענקים, תו נכה לרכב, החזר כספים על טיפולים ותרופות והכל לפי פנייה פרטנית לאחר קבלת ההחלטה.
נפצעתם בצבא ולא מצליחים להתמודד עם משרד הביטחון לבד?
אנחנו כאן בשבילכם למתן מעטפת משפטית כוללת וליווי כולל בכל שיידרש לכם. צרו איתנו קשר!

.
תביעת החמרה:
אז מה זה בכלל תביעת החמרה?
תביעת החמרה הינה בקשה להחמרה במצב הרפואי בפגיעה שהוכרה כבר במשרד הביטחון. ניתן להגיש תביעה שכזו רק אם חלפו שישה חודשים מהועדה הרפואית האחרונה העוסקת באותה הפגימה לה טוענים להחמרה.
במשך השנים, עשוי לחול שינוי במצב הרפואי שלך לעומת מה שהיה בעת הועדה הרפואית הקודמת. באפשרות הנפגע להגיש בקשה להיבדק פעם נוספת על ידי ועדה רפואית, במידה ואכן חלה החמרה בפגיעה שהוכרה לנפגע וכן במידה כי הנפגע סבור שאחוזי הנכות שנקבעו בעבר אינם משקפים את מצבו הנוכחי.
שלא בשולי הדברים, בועדה להחמרה במצב הרפואי נבדקת רק הפגיעה שעבורה הוגשה הבקשה להחמרה- במידה ויש לנפגע פגיעות נוספות הן לא ייבדקו באותה הועדה.
במאמר מוסגר, משרד הביטחון כן מאפשר לנפגע למשוך בחזרה את הבקשה אפילו במידה ועולה בועדה עצמה כבר כי דווקא חל שיפור במצבו של הנפגע.
ומה אם מדובר בפגיעה חדשה שנובעת מהפגיעה המוכרת?
ניתן להגיש בקשה להחמרה במצב הרפואי רק עבור פגיעה שהוכרה. במידה ומדובר בפגיעה חדשה שלא הוכרה יש להגיש בקשה להכרה בנכות ואם מדובר בפגיעה חדשה שנובעת מפגיעה שכבר מוכרת על ידי משרד הביטחון, יש להגיש בקשה להכרה בנכות מוסבת לפי תקנה 9.
אז איך עושים את זה בפועל?
יש לשלוח טופס בדיקה מחדש שעניינו החמרת מצב וכן מסמכים רפואיים עדכניים אשר מעידים על המצב הרפואי של הפגיעה.
לסיכום, תביעת החמרה מול משרד הביטחון היא תהליך מורכב שדורש הבנה מעמיקה של החוק, סבלנות והתמודדות עם פרוצדורות משפטיות.
אתם סבורים שישנה החמרה בפציעתכם ולא מצליחים להתמודד עם משרד הביטחון לבד?
אנחנו כאן בשבילכם למתן מעטפת משפטית כוללת וליווי כולל בכל שיידרש לכם. צרו איתנו קשר!

ערעור על החלטת ועדה רפואית:

הליך ההגשה ובחינת הערעור:
ערעור על החלטת ועדה רפואית של משרד הביטחון הינו תהליך משפטי מורכב המקנה לאדם את הזכות לערעור ולהביע דעתו בנוגע להחלטה של הועדה הרפואית שעניינה גובה אחוזי הנכות שניתנו בעניינו.
ניתן לערער על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון לועדה עליונה, בה יושב הרכב מורחב של רופאים מומחים, וזאת בהתאם לפגיעה שבגינה מערערים.
יש להגיש את הערעור בתוך 45 יום מקבלת ההחלטה בועדה הרפואית. בהקשר הזה, ניתן לבקש אורכה נוספת בהתקיים נסיבות חריגות.
במסגרת הליך בחינת הערעור, יש לבחון את המסמכים הקיימים ולנסח בקשה מתאימה המצדיקה את קבלת הערעור ותקיפת אחוזי הנכות שנקבעו על ידי הועדה וזאת בהתאם למגבלות החוק וכמות אחוזי הנכות הרלוונטיים שניתן לטעון להם וזאת במסגרת התקנות והחוק הקיים לעניין הפגיעה הרלוונטית בגינה מערערים.
ערעור לבית משפט על החלטת ועדה רפואית עליונה:
בנוסף, במידה והערעור לועדה העליונה נדחה, יש אפשרות לערער לבית המשפט המחוזי במחוז שבו התקבלה החלטת הועדה. את הערעור ניתן להגיש תוך 45 יום מרגע קבלת החלטת הועדה העליונה. יודגש כי הערעור לבית המשפט המחוזי הוא בעניין משפטי או מנהלי בלבד. בית המשפט לא קובע את אחוזי הנכות, אך הוא יכול להורות על קיומה של ועדה חוזרת אם הוחלט כי נפל פגם בתהליך קבלת ההחלטות בועדה.
כך, במידה והערעור מתקבל תתקיים ועדה עליונה נוספת בכדי שניתן יהיה ליישם את החלטת בית המשפט בהתאם לפסק הדין שניתן. במידה ובית המשפט דוחה את הערעור, אז התיק הרפואי ימשיך להיות מטופל על ידי המחוז הרלוונטי בהתאם להחלטת הועדה הרפואית העליונה האחרונה שהתקבלה.
מה עוד חשוב לדעת בנושא?
במידה והועדה סבורה שדווקא מגיעים לך אחוזי נכות נמוכים יותר, קיימת אפשרות למערער למשוך את הערעור בכדי שלא יופחתו לו אחוזי הנכות.
כמו כן, ניתן להגיש בקשה להחמרה במצב הרפואי, בקשה להכרה בנכות מוסבת (תקנה 9), ערעור בנושא אחר או בקשה להכרה בפגיעה חדשה, בזמן שהתיק שלך נמצא בטיפול בבית המשפט. בפועל, הטיפול בבקשה החדשה יתקיים במקביל להליך בבית המשפט בכדי שהזכויות שלך לא ייפגעו.

ערעור על החלטת קצין תגמולים:
מתי ניתן להגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים?
קצין התגמולים הינו הגורם בתוך משרד הביטחון, אשר אמון על ההחלטה בנוגע להכרה בשאלה האם הפציעות הנטענות על ידך נגרמו כתוצאה מהשירות הצבאי. כך, במסגרת הליך בחינת החומרים הרלוונטיים, קצין התגמולים יכול להגיע למסקנה העובדתית והמשפטית לפיה אין קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין השירות הצבאי.
במצב דברים שכזה, יש אפשרות לערער תוך 30 יום על ההחלטה לדחות ולא להכיר לך בנזקים הנטענים לבית משפט השלום במחוז הרלוונטי. יודגש, כי גם במצב בו ההכרה היא חלקית, ניתן לערער גם על אותן פגימות או פציעות שלא הוכרו עובדתית על ידי קצין התגמולים.
מה כדאי לכלול בהודעת הערעור:
כאשר מגישים ערר על החלטת קצין התגמולים שלא להכיר עובדתית בגין פגימה או פגימות מסוימות, דרך המלך הינה לצרף חוות דעת רפואית התומכת בקשר הסיבתי הנטען על ידך שלשיטתו של קצין התגמולים לא מתקיים.
בנוסף, יש להבין על מה מתבסס קצין התגמולים בהחלטתו לדחות את הבקשה. לרוב, בעניין שברפואה, קצין התגמולים מרבה להתבסס על חוות דעת של מומחים מטעמו כבר במסגרת הליך ההכרה. במצב שכזה, יש צורך מהותי לנתח את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים המבססים את החלטת קצין התגמולים ולהבין האם ניתן לתקוף את אותם המסמכים הן באמצעות טענות במישור העובדתי והן באמצעות טענות במישור המשפטי לרבות טענות ביחס להליך הסקת מסקנות שגוי מצד הגורמים האמונים על כך.
מה חשוב לדעת?
גם אם הגשת ערעור בנוגע לתהליך ההכרה, ניתן עדיין להמשיך ולקבל טיפול רפואי באמצעות אגף השיקום.
בנוסף, במידה ומתווסף מידע משמעותי חדש הנוגע הן למישור העובדתי והן למישור הרפואי שלא הוגש בעבר ושלא הוצג בפני קצין התגמולים, הרי שניתן להעביר את המסמכים המדוברים לעיון אגף השיקום וייבחן הצורך בבדיקה מחודשת וכן בחינת הליך ההכרה הקיים שבתיק.

פוסט טראומה הליך הכרה מול משרד הביטחון:
מה זה בכלל פוסט טראומה?
הפוסט טראומה הינה תופעה שמשפיעה על אנשים שחוו או נגרמו להם אירועים טראומטיים. מדובר בתופעה מורכבת המצריכה הבנה, ידע, תמיכה וכלי עזר לניהול השלבים השונים של ההתמודדות עם השפעתו. בתמצית, תסמינים אפשריים של התופעה הינם: חרדה, דיכאון, קשיים ביחסים ובעיות בתחושת הביטחון. ההבנה של הסימנים הללו יכולה להיות הצעד הראשון להכרה בבעיה והתמודדות עם השפעתו.
כך, הפוסט טראומה בהקשר הצבאי מתחדד עוד יותר וזאת נוכח חוויות ואירועים משמעותיים אותם חווים החיילים והקצינים, וזאת לעיתים אף תוך חשיפה למראות קשים, זוועות, לקיחת חלק באימונים מבצעיים וכמובן לקיחת חלק בלחימה פעילה וחשיפה למראות לא נעימים.
שימוש בכלים מניעתיים כגון טיפול פסיכולוגי, שיחות עם מומחים בתחום ופעילות גופנית יכולים לתרום באופן ראשוני להתמודדות חיובית ותחילתו של הליך שיקומי.
הכרה במסלול מהיר למתמודדים עם פוסט טראומה:
במסגרת רפורמת "נפש אחת" משרד הביטחון שיפר משמעותית את היכולת לתת מענה לנפגעי הפוסט טראומה הכה רבים שיש במדינת ישראל המתמודדים עם פוסט טראומה.
כך, התקצר משמעותית הליך ההכרה בפגיעה עבור המתמודדים עם פוסט טראומה, ונקבעו כללים אחידים לטיפול מהיר במסלול הירוק:
1. סוג האירוע- במידה והשתתפת באירוע מבצעי, באימון לקראת פעילות מבצעית או באירוע קרבי שמוכר למערכת הביטחון.
2. תקופה- האירוע התרחש בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.
3. אבחנה- קיימת אבחנה ברורה ומפורטת, הנתמכת בתיעוד רפואי של פוסט טראומה לרבות חרדה, דיכאון או הפרעה נפשית אחרת הקשורה לדחק המיוחסת לאירוע. כך לדוגמא, מסמכים רלוונטיים לעניין זה יכולים להיות: התייחסות של היחידה לתגובות קרב, עמותת נט"ל, אבחנה של גורם רפואי מטעם צה"ל וכן חוות דעת מומחה מפורטת מצד פסיכיאטר מוסמך.

מה חשוב לדעת:
הבקשות להכרה שיטופלו במסלול הירוק יאושרו ויועברו ישירות לועדה הרפואית לקביעת אחוזי הנכות, וזאת כאמור בכדי לקצר משמעותית את משך זמן ההליך ההכרה ומתן האפשרות לנבדקים להגיע כבר ישירות לבדיקה בועדה הרפואית ללא התעסקות בבירוקרטיה מיותרת.

פציעה במהלך השירות הצבאי:
מהי פציעה במסגרת השירות הצבאי?
פציעה במסגרת השירות הצבאי איננה דבר חריג, בעיקר כאשר עסקינן בחיילים שנמצאים בשירות קרבי. כאשר עסקינן בפציעה שגורמת להגבלה מתמשכת ואף לנכות לצמיתות, מתעוררת השאלה מהן למעשה זכויותיו של הנפגע וכיצד הוא יוכל לממש אותם.
מתי כדאי להגיש תביעה למשרד הביטחון?
כל פציעה שאירעה תוך ועקב השירות הצבאי מקנה לנפגע זכות להגיש תביעה למשרד הביטחון לפי חוק הנכים. לא בהכרח חייב שיהיה מדובר בפציעה שנגרמה עקב אירוע מלחמתי או מבצע כזה או אחר. בהקשר הזה, גם פציעה בדמות נפילה במקלחת או במהלך משמרת יכולות להיחשב כפציעה שנגרמה עקב השירות הצבאי. בסופו של דבר, אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לחומרת הפציעה. כך, יכול להיות שתהיה סיטואציה בה אין עוררין כי הפציעה נגרמה עקב השירות הצבאי אולם לא נגרם מצד שני נזק משמעותי אשר יזכה באחוזי נכות כאשר תיקבע ועדה רפואית.
אז איך מכינים את התביעה ואיך רצוי לפעול?
כאשר הגענו למסקנה שנגרמה פציעה עקב השירות הצבאי וכי בפועל ישנם נזקים לטווח רחוק המצדיקים קביעת אחוזי נכות, חשוב מאוד לבסס את התביעה ולבנות את התיק בצורה נכונה. יודגש, כי על הנפגע מוטל הנטל להוכיח שהפציעה אכן נגרמה תוך ועקב השירות הצבאי, שנותרה לו נכות עקב פגיעה זו וכן כי הנזק הרפואי הנטען אשר קשור לפציעה ונובע ממנה באופן ישיר.
חשוב לשמור תיעוד רפואי וכן מסמכים העשויים לתמוך בתזה לפיה המדובר בפציעה שנגרמה עקב השירות הצבאי וזאת לרבות דו"ח פציעה, תצהירים מצד חברים ליחידה במידה ומדובר באירוע בו היו עדים וכן סיכומי ביקור ואשפוז מצד רופאים מומחים.
בסופו של דבר, אם התביעה תתקבל ויאושר הקשר הסיבתי, אז תזומנו לועדה רפואית אשר תקבע את היקף אחוזי הנכות שלך.
מה חשוב לדעת?
בפועל, מה שמקבלים במידה והתביעה מתקבלת אינם "פיצויים אלא תגמולי נכות.
0-9% : לא מקבלים דבר, למעט עצם ההכרה והזכות לפנות בעתיד למשרד הביטחון במקרה של החמרה.
10%-19%: מקבלים מענק חד פעמי התלוי בגובה אחוזי הנכות.
20% ומעלה: מקבלים קצבה חודשית בהתאם לגובה אחוזי הנכות, וכן זכויות סוציאליות נוספות לרבות זכאות במקרים המתאימים לתג נכה לרכב.
נפצעתם במסגרת הצבא ולא בטוחים מה הם הזכויות שלכם?
אנחנו כאן בשבילכם למתן מעטפת משפטית כוללת וליווי כולל בכל שיידרש לכם. צרו איתנו קשר!